Love and all is coming
שם בית הספר של טליה סוטרה, ועל שמו גם הסיקוונס אותו פיתחה. הסיקוונס מיועד למתרגלים ממשיכים-מתקדמים, ולא מיועד למתחילים. מדובר בשיטה היברידית המשלבת את המסורת של גוש (Gosh), ואת מסורת האשטנגה. השיטה מתאפיינת בהנחיה ברורה ומדויקת, עם דגש על טיפוח שקט פנימי ומודעות דרך שימוש בבנדהה (נעילות אנרגטיות), דרישטי (מבט) ונשימה. מאפיין נוסף הוא הנעת השדרה לכל חמשת הכיוונים: קדימה, אחורה, מצד לצד, פיתול וקימור. התרגול תמיד יכלול מנטרה, מדיטציה, פראניאמה, והרפייה.
Vinyasa
רצף מנחים משתנה ויצירתי. תרגול של פלואו, תנועה, נשימה. סגנון הויניאסה שלי הוא מאוד דינאמי, משלב הרבה מאוד תנועה וגם כוח, מאתגר, ומניע הרבה אנרגיה.
Ashtanga
רצף מנחים קבוע. באשטנגה יש לנו סדרות, בכל סדרה יש את הרצף הקבוע שלה. כאשר אנחנו מתרגלים אשטנגה לאורך זמן, מכירים את הסדרה, מתרגלים את האסאנות-המנחים בסנכרון עם הנשימה, נוצר הרבה מקום להשקטה של המיינד. כך התרגול נהיה תרגול מדיטטיבי.
קצת עליי
נעים מאוד, אני נועה
מתרגלת, תלמידה, מורה, מנחה, מעבירה את דרך היוגה.
לפני הכל עליי להודות לכל מורי הדרך שלי על שהנחו אותי, מנחים אותי ולעד ינחו אותי גם בליבי.
את היוגה פגשתי לראשונה כשהפכתי לרקדנית מקצועית,
ועוד בלי להבין למה-הרגשתי שמשהו פה שונה.
ראיתי דרך אחרת לגשת אל הגוף, אבל פתאום גם אל המיינד.
אני לא אשכח את התחושה אחרי התרגול הראשון שהיה תרגול אשטנגה:
יצאתי ספוגת זיעה, עם גוף מותש, ובעיקר תחושה שונה שאפפה אותי.
אני זוכרת שהייתי צריכה לשבת רגע, לתת לעצמי להרגיש.
היום אני מבינה שזו אולי הפעם הראשונה שחוויתי איזשהי מידה של שקט בתודעה.
משם התחיל מסע חקירה שנמשך עד היום וימשיך כנראה לעד.
בכל קורס מורים שעשיתי החיבור נהיה עמוק יותר, ההבנה הבשילה עוד קצת,
ובעיקר הרצון שלי להעביר את הדרך הזו הלך והעצים.
למדתי שיטות שונות אצלי מורים שונים- בעלת תעודות הוראה של 950 שעות בויניאסה,
אשטנגה, האטה, ופראניאמה.
הסטייל האישי שלי, שהוא גם זה שאני לרוב מעבירה, הוא דינאמי ומאוד זז.
יש לי כבוד עמוק אל המסורת והשושלת שהביאה אותה עד אלינו, ואין דבר שעושה לי טוב יותר מללוות אתכם בתוך התרגול הנפלא הזה.
אני מאמינה שזו הדרך שלי, הסיבה שלי, זה הלמה שלי.
זו הדהרמה שלי.
